יום שני, 11 ביוני 2018

צעצועיזם - תערוכה בחולון


"צעצועיזם"

תערוכה חדשה במסגרת העונה הישראלית לעיצוב חולון

הפרויקט החדש
של האמנית טל טנא-צ׳צ׳קס וגיל ריבה


התערוכה שמניחה על השולחן, לראשונה בעולם, את המושג "צעצועיזם" (TOYISM), כזרם חדש בתקשורת החזותית

זו הפעם הראשונה שבה גיל ריבה נחשף ומציג עבודות אמנות!

צ׳צ׳קס וריבה חברים מארגז החול של התקשורת הישראלית, אוצרים זה את זה ויוצרים זירת התרחשות צבעונית ובלתי צפויה

במרחב שבין שתי קומות הגלריה, מאפשרים צ׳צ׳קס וריבה הצצה לחדר הצעצועים הפרטי שלהם ומזמינים את הקהל להתפלשות יצרית ורגשית בעולמותיהם

גלריה מאירוב חולון
תאריכים

30.6.18 -25.8.18

 
הקרקס_(צ׳צ׳קס)_צילום-_אריק_סולטן

"צעצועיזם" תערוכה חדשה שתפתח לקהל הרחב בשבת, 30.6.18, בגלריה מאירוב, במסגרת העונה הישראלית לעיצוב בחולון.

אוצרים ואמנים: טל טנא-צ׳צ׳קס וגיל ריבה.

צ׳צ׳קס וריבה מציגים עולם קסום ועשיר ברבדים, כשהיצירות המוצגות בו עטופות בזיכרונות, נופי ילדות, תשוקות, חלומות פחדים ואובססיות.

זוהי הפעם הראשונה שגיל ריבה, מראיין, איש תקשורת מוערך ופורץ דרך, ויוצר רב תחומי, מציג את עבודות האמנות החושפת את ׳גיל׳ הפרטי שמאחורי הדמות הציבורית.

התערוכה היא יריית פתיחה לפרויקט זוגי, שיצא לדרך לפני כמה חודשים, ובכוונת השניים להגיע לקהלים רבים ומגוונים בארץ ובעולם ולהנחיל את שפת הצעצועים.

"צעצוע הוא חפץ או אובייקט שמשמש לשעשוע, או למטרה משחקית, דמיון וחוויה" אומרת צ׳צ׳קס, "המשחק בצעצוע הוא חוויה פתוחה וחופשית, המאפשרת התבוננות, ממציאנות, ביטוי ושיקוף עולם מציאותי או פנטסטי, לכן הוא גם טעון בבחירה רגשית, בשייכות והזדהות.
הצעצוע הוא לא רק החומר שממנו הוא עשוי, הצבע, המרקם והמקום ממנו בא, אלא גם כל ההקשרים שאנחנו גוזרים ממנו לרבות ייצוגו, מהותו והפונקציה שהוא משמש עבורנו".
על אף שהוא מתויג כחפץ של ילדים, הצעצוע מדבר בשפה אוניברסלית חוצת גילאים ומעמדות ולכן הוא מאפשר לנו לעבד חוויות והקשרים טעונים באופן אינטואיטיבי, הומוריסטי, בלתי מתווך, נטול היררכיות, טיפולי ומרפא. הצעצועים מאפשרים לנו להתבונן על העולם מעיניים של ילד, להמציא עולמות, לדמיין, לחלום ולהאמין שהכל אפשרי!

"הנושאים המטופלים בעבודות המוצגות בתערוכה נוגעים בכל קשת הקודים החברתיים - תרבותיים" אומר ריבה, ״מותר ואסור, ילדות והורות, טקסיות והנצחה, גרוטסקה ומסורת, דת ואמונה, חדש וישן, mass market מול  one of a kind.
התערוכה נוגעת בהיבט הפרטי והציבורי, בעידן שבו מתערבבת צרכנות ה"הכל בשקל" והמחזור עם הכמיהה לשימור והנצחה".

בגלריה ייערכו סדנאות מיוחדות לכל המשפחה עם אמנים ויוצרים מובילים, בהן תונגש השפה הצעצועית ככלי אומנותי, והצעצועיזם כזרם חדש בתקשורת החזותית.
עפ״י מילות השיר ״כולכם שחקו נא איתי״, האורחים בתערוכה מוזמנים להשתתף ולקחת חלק בחוויה של יצרים ויצירה כמתבוננים, ספקים, יוצרים ומספרי הסיפור, מתוך הנחה שבכל ילד גדול או ילד קטן קיים יוצר גדול.

בין העבודות של טל שתוצגנה בתערוכה:

השפם של טלי (צ'צ'קס)
מחווה לסדרת הצילומים של פיליפ הלסמן ״השפם של דאלי״. פיליפ הלסמן, צלם צרפתי מוערך, צילם בשנות ה-80 סדרת פורטרטים של סלוודור דאלי.
לסדרה הוא קרא ׳השפם של דאלי׳. בעקבות הלסמן, דאלי והצילומים יצרה צ׳צ׳קס את הסדרה שלה - ׳השפם של טלי׳.

היידי ולוליטה (צ'צקס)
מתוך הסדרה ״הגיבורה״.
"גיבורה היא זו הכובשת ואינה כובשת את יצרה, שמתמסרת, חושקת וסוערת, מעזה. נאמנה לתשוקות וללהט, שקופאת על מקומה. שצוחקת בקול גדול עד לב השמיים, ובשקט בוכה ובוכה ובוכה.
גיבורה היא היד המושטת, המתפשרת, המוותרת (לפעמים גם על עצמה). היא נשארת. נאמנה. נופלת וקמה, נחושה וממשיכה.
הקרקס (צ'צקס)
"הזרקור מאיר, תופים, תרועת חצוצרה. הקרקס מתחיל! עשרות לוליינים ולהטוטנים, מאלפים, פילים וסוסים דוהרים אל הזירה. אקרובטים למעלה ואריות למטה, פירמידת הפחד, טבעת האש, והקהל על הרגליים. אני בקרקס!!
ואני במרכז, עומדת פשוקת רגליים. פותחת את הפרגוד למופע, וכל החלומות והפנטזיות נכנסים דרכי לזירה, כן... דוהרים ומלהיבים את הקהל - ״פיתחו את השער פיתחוהו רחב, עבור תעבור בו שרשרת זהב״.

אוסף האקדחים שלי (צ'צ'קס)
פרט מתוך הסדרה
"זה אוסף האקדחים שלי.
ארבע שנים אחורה. קיץ. זמן מלחמה בעזה.
בנייד מהבהב לי מבזק. פותחת. ״ארסנל נשק נתפס על ספינה בלב ים״.
אני רואה את התמונה. שורות שורות של תחמושת באי קטן של גלים.
אני מכבה את הנייד ופותחת את הדמיון.
מעניין, חשבתי, איך יראה מצבור הנשק שלי.
זה היה הרגע שבו התחלתי לאסוף".

עוד עבודות:
כוכבים נופלים משמיים, בלי עין הרע, רק רוצה לומר ׳איי לאב יו׳.

בין העבודות של גיל שתוצגנה בתערוכה:

מסע בעקבות הילד המשתין.
הומאז' למניקן פיס ולסבתא של גיל.

הילד המשתין (ריבה)
אחרי 32 שנים של חיפושים חוצי גבולות, נמצא מחדש ״הילד המשתין״, הצעצוע המיתולוגי שקיבלתי במתנה מסבתא בתיה ז״ל, הילד" נקנה בראשית השמונים בשוק הכרמל בת״א. סבתא הייתה עושה שם קניות. מביאה צנצנות חמוצים, דג מלוח ומכנסי אדידס מזויפות במידות גדולות שיספיק לנו לכמה שנים. שנאתי את הריח של כל השופינג הזה, אבל את סבתא בתיה, שנראתה כמו שילוב של מרילין מונרו והבאבא-סאלי הכי אהבתי בעולם. היא הייתה בונה איתי ארמונות מסוכר, מתמסרת לתפקיד הליצנית שלי ואפילו הסכימה, עם כל העונק שלה, שאמרח לה אודם על הלחיים.
פעם הלכתי איתה ל׳צ'וק הכרמל׳ למרות הריח, והיא קנתה לי במתנה את הילד הזה, שכשמורידים לו את המכנסיים הוא משפריץ פיפי בהתרסה. כשהיינו באים לבקר אותה בבית בנווה עמל סבתא הייתה ממלאת את הילד מיצפטל "עסיס" ומשפריצה לכל עבר. אויש, הילד המשתין הזה. מתישהו לפני בר המצווה סבתא בתיה מתה, והילד המשתין ההוא נעלם לי.
הייתה דרמה גדולה. כל המשפחה הפכה עולמות כדי למצוא לי את הילד המשתין. אבא שלי, פימה, שהוא סבתא בתיה למתקדמים, הסכים אפילו לשלם כסף למי שיחזיר לי את הצעצוע. עברו הרבה שנים ולא שכחתי ממנו. הוא עלה בהרבה טיפולים בלא מעט הקשרים.
והנה בחודש שעבר, ביום אפור ולח, הגיעה אחותי היפה מיכל עצרה בדאבל-פארקינג מול הבית והגישה לי אותו ככה, בלי מילה, בעטיפת פצפצים.. בשבועיים הראשונים לא היה לי אומץ להוציא אותו מהניילון. אתמול כבר הנחתי אותו בקופסא מוארת, ואני עדיין בוהה בו מחזיק תמונה של סבתא בתיה שתקעתי לו ביד. מתאפק בכל הזמן הזה שאני מנסה להפוך את הרגשות למילים."

שדרת הקנדי לייטס (ריבה)
רפרנס תמונת הסדרה מ-2016

מצד אחד, הפרעות האכילה שלי. מצד שני, המשיכה העזה לקופסאות אור עם הפתעות מתוקות. כמו מקרר. בשעות קשות. בחושך. כל לילה. מגיל ארבע החלום שלי לעצב חלונות ראווה מוארים, רצוי לחנויות ממתקים, ועד היום עוד לא מצאתי את הזמן המתאים או את בעל החנות המתאים שיאפשר לי להתפרע לו בחזית.
ואז, יום אחד, ראיתי אותה. בחדר ההמתנה של רופא שיניים. ליד הפרסומת של המי פה והעמדה הדנטאלית, עמדה מכונת פלאים של פעם, כזאת שאם שמים בה מטבע יוצאת סוכרייה מ-1983. מוזר, חשבתי לעצמי, איזה רופא שיניים מעודד חורים באמצעים לא כשרים שאף ילד או הורה של ילד או ילד שהוא הורה, לא יכולים לו: להכניס מטבע, לסובב את הידית ולקבל את האחת שלך. אין אירוע מדליק חושים מזה, ולאנשים עם נטייה להתמכרות גם חשש קלורי.
המכונה במרפאה שלי הייתה מיושנת, חלודה ומרוקנת והאור בוויטרינה היה עמום, אבל הרעיון שנדלק אצלי היה בהיר וברור: המצאה של מתקן מואר, צבעוני ולא ממכר. וכך נולדה מכונת הממתקים האולטימטיבית, שהפכה לקופסת "סוכריות אור" בעלת 4 דפנות שקופות.
בעקבות הסדרה המוצלחת שלי שנמכרה ב-2016 , החלטתי להמציא את השדרה החדשה. קנדי לייטס של צעצועים. כי צעצועים זה כמו ממתקים, רק שאם שומרים עליהם טוב הם לא נגמרים והיי, אין להם שום מחיר קלורי.."

קיר זיכרון (ריבה)
תבליטי חיילי צעצוע וגיבורי על.
12 אריחי גבס בגודל 40 ס"מ על 40 ס"מ.
יחידה אחת שלמה של 12 אריחים שנוצרו משאריות חיילי צעצוע שנמצאו חללים בשטח הפקר.

"טקסים ומועדי זיכרון ישראליים תמיד ריגשו אותי באופן חגיגי. על רחבת מסדרים של 250 /80 ס״מ, אני מנסה לציין את חג הזיכרון. יחידה אחת שלמה של 12 אריחים שנוצרו משאריות חיילי צעצוע שנמצאו חללים בשטח הפקר. בתור מי שייסד לעצמו עולם פנטסטי שמקביל ליקום הקרקעי, תמיד חלמתי על קיר הנצחה שתהיה בה תחושה של דף חדש, של ניקיון כפיים, אולי מסדר כבוד לאלו שהיינו וכבר לא נהיה, לחגים שכבר לא נחגוג כמו פעם לפני שהתפכחנו.
לבן זה לא צבע, זה הרקע לכל הצבעים. ההתחלה והסוף. אני מדמיין כותל משאלות צחור שעשוי מחיילים וגיבורי על מכל המינים. ילדים שהחול אסף. בין האריחים פזורים המון פתקים לבנים, עליהם כל אחד יכול לרשום ככל העולה על רוחו. תפילה לכוכב חדש שיזרח."
עבודות נוספות של גיל ריבה שיוצגו בתערוכה:
פרלינים - קופסאות ממתקים שעשויים צעצועים.
המכון הפלסטי לשימור הגנום של הברבי
מצפה בלונים - מיצב של 12 צלחות שלוליות בלוני נצח מצופים.
עוגה - בלונים וצעצועים של בנים.
 Riva`s dolls - סדרת ראשי בובה ׳ארט-קוטור׳.
עומדת בפינה - (מתוך הסדרה ״צעצועים שאובים״). הלוליינית - (מתוך הסדרה ״צעצועים שאובים״).
מיצי - (מתוך הסדרה ״צעצועים שאובים״), הפגייה לול עוללי בלונים ועוד.
  

גלריית המשכן בית מאירוב
30.6.18 -25.8.18
רח' הרצפלד 31, חולון. טל: 03-6516851
שעות פתיחה: ג', ד', ה' 17:00-20:00; ו' ושבת 10:00-13:00
הכניסה לגלריות העירוניות בחולון ללא תשלום

אודות האמנים:
טל טנא-צ׳צ׳קס
ילדה, אמא, אשה.
מעצבת ואמנית, קונספטואלית, שובבה וממציאנית.
בוגרת ומרצה לשעבר במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל.
במהלך לימודיה בבצלאל קיבלה מלגת הצטיינות לסמסטר לימודים
ב-
School Of  Visual Arts בניו יורק.
צ'צ'קס העבירה את ילדותה בשכונת יד לבנים בפתח תקווה, ליד גן החיות העירוני. בין חיות פרא לרשימות חללים ובריכות ראשנים. לא ילדה של מילים. ילדה מורדת שמחפשת שקט בשדות צהובים, מצותתת לרחשי הצבים, מחפשת דרך.
בערך בגיל 10 התמכרה לריחות החומרים בסדנת העבודה של אבא, ניזונה משאריות העץ שנפלטו מהמחרטה המשומנת. שם לכל פתית נסורת קסום מצאה צופן תווי משלו. טנא התבוננה, נגעה, רשמה את הצורות לזיכרונה. ילדה עם ילקוט שאריות.
כל עבודותיה מכילות שאריות של חומר וחיים, צעצועים וחפצים. צ'צ'קס בולשת אחר פרופיל הבעלים שהשאיר אותם בשקית או בארגז. היא פותחת לאט, נושמת את ריח החדר, הבית, ומנסה להרכיב את תמונת הילדות ממנה באו.
היא נשואה לשמשי ואמא לאיה (17), רוני (16), יובל (12) ותומר (8).
בשנים האחרונות טל בעלת סטודיו עצמאי לאמנות ועיצוב בקיבוץ משמרות, עוסקת בייזום פרויקטים סביבתיים בשילוב הקהילה, מרצה ומעבירה סדנאות לעיצוב, המצאה ואלתור. עבודותיה הוצגו במוזיאון ישראל, מוזיאון תל-אביב, בכיכר רבין בתל אביב, בגלריות ותערוכות שונות בארץ.
זוהי התערוכה הראשונה אותה היא אוצרת.
גיל ריבה
ילד, אבא, עיתונאי מעצב ואמן חוקר.
מרצה ומעביר סדנאות בתקשורת ועיצוב.
ריבה נולד ב-1976 ברעננה. הוא לא הסתדר עם ילדים בגילו וגם לא עם בעלי חיים. זאת למרות שהתנסה בקשרים מתחלפים עם כלבי רחוב, ארנבות פרסיות, חמור ואפילו טווסי ענק. לכן חבריו הטובים ביותר היו תמיד - הצעצועים.
הוא היה יו"ר ועדת קישוט וגם הועדה כולה.
בגיל 19 התחיל לעבוד ב"ידיעות אחרונות", העיתון של המדינה. נטול השכלה אקדמאית אך בעל מוטיבציה מסחררת, כבש ריבה את המדור המיתולוגי "שליחות קטלנית" והפך לנסיך ביצת הסלבריטאים. כשהתבסס מעמדו הוא הפך מאימת הסלבריטאים, למראיין-נשמה שהוא גם חברם הטוב ביותר ואיש סודם. היום אחרי למעלה מעשרים שנות עבודה בכלי התקשורת השונים, נחשב ריבה לאחד מבכירי המראיינים בארץ.
ריבה פיתח שפה אישית בפורמטים של תוכניות טלוויזיה שונות בהן: "לימוזינה", "אישי עם גיל ריבה", "עד הבית", "מי בא לארוחת ערב" ועוד רבים. הוא יזם ראיונות בלעדיים שכללו חשיפות סנסציוניות, וידויים מרגשים ורגעים בלתי נשכחים.
ריבה נשוי לרונית ואבא לג'וסי (17), מייפל (10), ומיילו (7).
מאז ילדותו ריבה יוצר ואוסף ציוד משרדי, ניירות קרפ, בלונים וממתקים צבעוניים מפלסטיק, מהם הוא יוצר עבודות עיצוב ואסמבלאז'ים אמנותיים. לאחרונה בעקבות מפגש קטן ואגבי עם טל, שוב התעורר הילד שבו וחזר לחלום. הפעם הוא גם מעז לחשוף את המימד היוצר והבלתי מוכר שבו.
זוהי התערוכה הראשונה של ריבה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תגובות

Subscribe

תוויות

2017 אוכל אוליב אומנות אופנה אופרה אופרה לילדים אוריגמי אוריגמי ישראלי 2 אורית אדר בכר אושילנד אטרקציות אייסמול אילת איפור אירועי סיום פסטיבל בשביל היין ה-8 אירועים אלונית אמריקן קולוני אנדלוסית אסף מור יוסף אפריל אקולוגיה ארבעה משלים ומלכה ארוע ארועי פסח ארועים ארועים חינם ארכיאולוגיה של זיכרון אשדוד בול בוריס אייפמן בילוי ביקורת סרט בירה בית הקונפדרציה בית שיח נשים בלט בציר 24 בשביל היין ה-8 בשר ג'ירו גבעת עסה גולגלות גינוסר גליל גליל מערבי גלריה גלריה בגליל גלריה חולון גן סיפור חדש גשר דאנס 2017 דג על הדן דגים דולפין ים דומינוס דון ג'ובני דון קרלו דוקומנטרי דיאגילב דיאלוג עם הזמן דידו ואניאס דיוקן השואה כיצירה ספרותית האופרה פאוסט האלווין הארנולפינים הביאנלה של ירושלים הגן הבוטני הגן הבוטני בירושלים הגרלה הופעה הופעות הוראות הפעלה החלקה אומנותית החלקה על הקרח המבורגר הפנינג תרמילאות הצגה הצגות הצגות פורים הצגת ילדים הקץ של עץ הרצאה הרצאות הרצליה התזמורת האנדלוסית וולנטיינס ורדי ורטיגו זובין מהטה זכרון לציון זמר חג חגי תשרי חגיגה חגים חדשות חודש האזרח הותיק חודש הגאווה חווית קולנוע חולון חופש חורף חינם חיפה חלב אם חלום ליל קיץ חמת גדר חנוכה חרמון ט"ו באב ט"ו באב ברמת רחל ט"ו בשבט טאיה טיולים טרמפולינות יגאל בשן יום האשה יום האשה בתיאטרון גשר יום המוזיאונים יום המעשים הטובים יום העצמאות יום השואה יום ירושליים יום ירושלים יום כדור הארץ יין ילאדינו ילדים ינואר יס פלנט יקב יקב אמפורה יקב נטופה ירושלים ירושלים והסביבה ירח מנייר יריד הספרים הבינלאומי 2017 יריד ספרים ישראל כברי כוחו של גורל כינור כפר ביקרתם כפר בלום כריסטמס כרמן כשר כתום לא כשר לדינו לה גאזטה להקת המחול הקיבוצית להקת המחול סאו פאולו לוקה צ'יארלה ליזט אלפונסו ליל המדענים 2017 לילה לבן למטייל מאפייה מבוגרים מבצע מדיטק מדיטק חולון מה עושות האיילות מהותי מוביקס מודיעין מוזיאון מוזיאון האיסלאם מוזיאון האסלאם מוזיאון הילדים מוזיאון המדע מוזיאון המדע בירושלים מוזיאון העיצוב מוזיאון העיצוב בחולון מוזיאון חולון מוזיאון טיקוטין מוזיאונים מוזיקה מוטורוק מוסיקה מוסיקה קלאסית מופע מופעים בבית הקונפדרציה מזוודות מחול מטבע הדברים מטולה מינוי מלון מלון יולדות מלון רימונים חוף התמרים מלונות מנרה מסיבה מסיבות בסקיי ג'אמפ מסעדה מסעדות מסעדת שף מעלית הזמן מפגשים מצור מרוץ מרחצאות מרכז הארץ מרץ משפחות נהריה נוער נופש נטופה נטיעות ניטן תאי נסיעות נשים נתניה סאונד סדנאות סדנאות אוריגמי בפסח סדנאות בישול לילדים סדנה סדנת בישול סדנת נקניקיות סוזן דלל סוכות סושי סטנדאפ סיור סיור והצגה סיורים סימפונט רעננה סינמטק סינמטק חולון סינמטק ירושלים ספא ספורט ספר ספרות סקיי ג'אמפ סרט סרטים עדלוידע עוגיות המלח של סבתא סולטנה עונה חדשה עונת 2017-2018 באופרה הישראלית עיון עיצוב עכו עמק המעיינות עפיפונים עצמאות פאוסט פארק טרמפולינות פורים פורים בנטופה פורים בסקיי ג'אמפ פיליפ פסקוואה פינגוין פינה באוש פיסול פיצה פלמנקו פלנמקו פמיניזם פנאי פסח פסח 2017 פסח בגליל המערבי פסח בחרמון פסח במוזיאון הישראלי פסח ברובע היהודי פסטיבל פסטיבל ארטישוק ירושלמי פסטיבל בירה פסטיבל האופרה בעכו פסטיבל האשה בחולון פסטיבל הולגאב פסטיבל היין ה-8 פסטיבל טעם הכפר פסטיבל ימי זמר בחולון פסטיבל ישראל פסטיבל ישראל ירושלים 2017 פסטיבל כרמים וטעמים פסטיבל סולם יעקב פסטיבל צלילי ילדות פסטיבל קאן פסטיבל קולנוע פסטיבל קולנוע פרנקופוני פסטיבל שיר השירים פסטיבלים פעילויות פעילויות חינם פעילות פעילות ערב פרימה מילניום רעננה צובה צוק מנרה צייר לי כסא צילומים צעירים צפון צפון הארץ צרפת קולינריה קולנוע קומיקס קונצרט קונצרט לילדים קיטנה קיטנות קייטנות קייקים קיץ קיץ 2017 קיץ בסקיי ג'אמפ קיר טיפוס קניון קפה קפה לואיז קפה קר קצרין קרוז קריטורה קריקטורה קרית שמונה קרקס קרקס פלונרטין ראש הנקרה ראש השנה ריקוד רמנגאר רמת רחל רענה רעננה שאון חורף שבוע אמנות ומח שבועות שבועות בורטיגו שופינג שייט שירה שעת אופרה לילדים תזמורת תחרות תיאטרון תיאטרון בובות תיאטרון חולון תיירות תל אביב תל אביב והמרכז תל אביב והסביבה תמר ונתנאל תן למילים תן למלים תערוכה תערוכה חפצים ישנים תערוכות תערוכת האופניים תערוכת חוצות תערוכת יחיד תפריט חדש תרבות תרמילאות accrorap BBB IBIS NCL sky jump VR Station

Flickr